ג'ספר מסקליין (1973-1902) היה דור שלישי למשפחת קוסמים וממציאים טכנולוגיים. סבו, ג'ון נוויל מסקליין, התפרסם במנעול שהמציא לביתן שירותים אוטומטי, אשר נפתח באמצעות מטבע של פֶּני וחולל מהפכה דרמטית בהווי הרחוב בלונדון. אביו, נוויל מסקליין, פיתח מערכות רדיו-טלגרפיה וכתב 5 ספרי קסמים, שבהם חשף לקוסמים בלבד את אמנות המקצוע ואת עקרונות העמידה על הבמה. ג'ספר הנכד המשיך את השושלת והמציא את אחד הקסמים המפורסמים ביותר - כלוב היונים הנעלם – שהפך לקלאסיקה. במשך המופע הקוסם מכניס לכלוב את היונים שהופיעו בין כפות ידיו החשופות, מכסה אותו במפת בד, מניף אותו באוויר ומעלים אותו מבלי להשאיר רמז לדרך היעלמותו. 
  
למסקליין היה ברור שלכל קסם יש "מאחורי הקלעים" שלו: נקודת תורפה שחשיפתה על ידי הצופים הורסת את הקסם. לדוגמה: תנוחה מאולצת של כף היד המסתירה חפץ כלשהו, הֶבהק רגעי של החוט "הבלתי נראה" שמחזיק את הנערה באוויר, או חריץ אפל בהיקפה של דלת נסתרת המחביאה אדם בתוך "תיבה ריקה". במשך השנים פיתחו אפוא הקוסמים דרכים יצירתיות להסוואת  נקודות התורפה של הקסמים באמצעות כוריאוגרפיה יצירתית, תפאורה נוצצת, עיצוב גראפי על גבי האביזרים ומכאניקה מתוחכמת. במקביל התפתח ז'אנר של קסמים שהופך במכוּון את נקודת התורפה ליתרון. לפי עקרון ה-Sucker Effect, הקוסם שותל במהלך הקסם צעד שנראה ככישלון. למשל, הוא טועה בגילוי הקלף הנבחר. הקהל מאושר מניצוץ של שמחה לאיד, נושם לרווחה... ואז מופתע עוד יותר כשהקוסם בכל זאת מצליח לגלות את הקלף וזוכה במחיאות כפיים נלהבות.
  
אבל לא כל הצגה חייבת להסתיים במחיאות כפיים. בקסמי המלחמה שלו, המתוארים בספר זה,  העביר מסקליין את תבניות החשיבה שלו מהבמה לשדה הקרב של צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה והכין מופעים גדושי הפתעות לרומל ולמפקדי יחידות השדה שלו. בחזית המלחמה הוא הביא את שיטת ה- Sucker Effect לרמה הגבוהה ביותר של יצירתיות. כאשר נדרש לבצע אשליה אופטית שמעבר ליכולתו הטכנולוגית, והיה ברור שהצבא הגרמני יגלה את התרמית, החליט לנצל את המגבלה ב"הפוך על הפוך" ולהביא את "מאחורי הקלעים" אל קדמת הבמה. באופן יזום הוא "שתל" ליקויים בתעלולי ההסוואה כדי שהגרמנים יחשפו אותם ויהיו בטוחים שגילו את התרמית. אבל ברגע האחרון...
הפתעה...

​

​